טִירוּוָנָאמָלַי
העיר טירוּונאמלי נמצאת כ־190 ק”מ דרומית־מערבית לצֶ’נַיי. היא ממוקמת על קו מסילת הברזל וילוֹפּוּרַם־קַטְפָּאדִי של המסילה הדרומית. אוטובוסים מקשרים אותה לערים הסמוכות.
מוניות רבות זמינות למבקרים הנוסעים מן האשרם למקומות שונים בדרום הודו. האשרם נמצא במרחק של כשלושה ק”מ מתחנת הרכבת, הממוקמת במרחק של כשני ק”מ דרומית למקדש הגדול בעיר.
אקלים
בדרך כלל חם ויבש כל ימות השנה. מומלץ ללבוש בגדי כותנה קלים.
בערך באמצע יוני, בעוד ששאר הודו נהנית מהמונסון הדרום־מערבי, טָמיל נָאדוּ נשארת ב’צילם’ של הרי הווסטרן גְהַת (Western Ghat) וכך רק כמה מִמטרים תועים מגיעים אליה, אך הם מביאים עימם ירידה ברוכה בטמפרטורות.
עונת הגשם האמיתית (המונסון הצפון־מזרחי) בחלק זה של דרום הודו חלה באוקטובר־נובמבר, שאז מזג האוויר רטוב ונוח.
החורף (דצמבר־ינואר) קצר למדי. מזג האוויר נוח במשך היום וקריר בלילה ומוקדם בבוקר, ומלבוש צמרי דק יהיה נחוץ.
הכניסה לאשרם
אחרי שעוברים מתחת לקשת שעליה רשום שם האשרם, המבקר יחצה שטח פתוח גדול שמשני צדדיו עצים נותני צל, אחד מהם עץ אִילוּפַּי בן 400 שנה. לשמאלו מתנשאים שני מגדלים בסגנון הארכיטקטורה הדְרָוִידִית המקורית לבניית מקדשים. האחד מתנוסס מעל מקדש מַטְרוּבְּהוּטֶשְׁוָרָה, שהוקם על מקום קבורתה של אימו של שרי רמנה, והשני על גגו של אולם הסָמַאדְהִי.
האולם החדש
עם הכניסה לאולם החדש, הדברים הראשונים המושכים את תשומת לב המבקר הם פסל בגודל טבעי של שרי מהארישי וסַפָּה (יוֹגָאָסָנָה) גדולה, המגולפת מאבן יחידה, מלוטשת עד בוהַק ונראית כמו שַׁיִש שחור. האולם הזה נבנה במיוחד כדי להכיל את המספרים הגדלים והולכים של דבקים, כאשר האולם הישן, המתואר למטה, נהיה צר מלהכילם. אך שרי רמנה השתמש באולם החדש ובספה רק בחודשים המעטים שקדמו למָהָאנִירְוָאנָה שלו (רגע פטירתו). פתוח מדי יום בין השעות 05:00 – 12:30, 14:00 – 21:00.
מקדש מַטְרוּבְּהוּטֶשְׁוָרָה
הדלת בקיר המערבי של האולם החדש מובילה היישר לתוך מקדש מַטְרוּבְּהוּטֶשְׁוָרָה. המקדש המפואר הזה נבנה תחת השגחתו האישית של וַאידְיָנַתְהָה סְטָפָּטִי, פָּסל וארכיטקט־מקדשים נודע. קודש הקודשים (גַרְבְּהָה גְרִיהָה) מכיל שׁיוָה לינְגָה מקודש ושְׁרִי צַ’קְרָה מֶרוּ שקודש במגע ידו של המהארישי. טקס מיוחד, שנודע בשם שְרי צַ’קרה פּוּגָ’ה, מתקיים כאן בכל יום שישי, בכל ירח מלא וביום הראשון של כל אחד משנים־עשר החודשים הטָמיליים. על הקירות החיצוניים של קודש הקודשים מצויים פסלים של דַקְשִׁינָאמוּרְטִי, לִינְגוֹדְבְּהָאוָה מוּרְטִי, וִישְׁנוּ ולַקְשְׁמִי. בפינות הדרום־מערבית והצפון־מערבית נמצאים שני מקדשים מיניאטוריים המוקדשים לאלים גָנֶשָׁה וסוּבְּרָהמַנְיָה, בהתאמה.
בצד הצפוני מצוי מקדש דומה לצַ’נְדִיקֶשְׁוָרָה. תשע הפלנטות (נָוָה גְרָהָה) מוצאות את מקומן בפינה הצפון־מזרחית. בעמודים התומכים בגג מגולפות כמה דמויות של אלים ואלות. נַנְדִי (שוֹר) קטן ממוקם על גבי מעמד גבוה כשפניו אל הכניסה לקודש הקודשים. המקדש כולו נבנה מאבן גרניט איכותית. פתוח מדי יום בין השעות: 05:30 – 12:30, 15:30 – 20:00.
הסָמַאדְהִי של שרי מהארישי
כשיוצאים ממקדש האֵם מבעד לדלת שבקיר הצפוני, מגיעים למקדש שנבנה מעל קברו של שרי רמנה. הוא מורכב ממַנְטָפּ (בימה גבוהה) עם וִימָאנָה, או מגדל, מתנשא מעליה. ארבעה עמודים גדולים, מגולפים מאבן גרניט, מלוטשים עד בוהַק ונראים כמו שיש שחור, תומכים במגדל הזה. הקורות התומכות מגולפות ומלוטשות באופן דומה. לוטוס עשוי שיש לבן מקשט את מרכז המנטפ ומעליו ניצב שיוָה לינְגָה מקודש. אולם מדיטציה גדול, שרצפתו עשויה שיש, מקיף את המקדש. פתוח מדי יום בין השעות: 05:00 – 12:30, 14:00 – 21:00.
האולם הישן
המבקר העובר מבעד לדלתו הצפונית של אולם הסמאדהי מגיע אל האולם הישן. אולם זה וחדר הנירְוָאנה נחשבים לנקודות שקודשו במיוחד על ידי נוכחותו של המהארישי. באולם זה זכו אלפי אנשים לדַרְשַׁן (ראיית הקדוש או אלוהים). על הספה באולם הזה הוא בילה את מרב זמנו, עד כשנה לפני פטירתו. כאן חוו הדבקים, שנה אחר שנה, את השלווה העוצמתית הנובעת מנוכחותו. עד עצם היום הזה נשאר האולם מקום מועדף למדיטציה בקרב מבקרים ודיירים כאחד.
מצפון לאולם יש רחבה פתוחה ובה עצים נותני צל. ממערב לרחבה מצויים גן פרחים והמרפאה, ממזרח לה חדר האוכל והמטבח ומצפון לה השביל העולה בהר אל סְקַנדה אשרם. האולם פתוח מדי יום בין השעות: 04:00 – 12:30, 14:00 – 21:00.
חדר האוכל
חדר האוכל הישן והאגף החדש שלו ערוכים להכיל כמעט שמונה־מאות איש מדי יום, ובימי חג מיוחדים, כמו יום הולדתו של שרי מהארישי, מסוגל המטבח לספק ארוחה לאלפיים או שלושת אלפים איש. המקום בחדר האוכל שבו נהג שרי מהארישי לשבת בשעות הארוחה מצויין על ידי תמונה גדולה שלו המונחת על גבי דוכן עשוי שיש חום־אדמדם. כשעוברים דרך חדר האוכל הישן והחוצה ממנו דרך הדלת הצפונית, נכנסים לחדר האוכל החדש שנבנה בשנים האחרונות כדי להכיל את המספרים הגדלים והולכים תמיד של מבקרים ועולי רגל. ממזרח למטבח ומופרד ממנו על ידי מעבַר, מצוי מחסן המצרכים. מעבַר נוסף מפריד את המחסן מחדר המגורים לגברים הממוקם מדרום לו. המעבר הזה מוביל אל הוֶדָה פָּטָסָלָה, או הפנימייה לנערים הלומדים לשנן את הוֶדות, ועוד מעבֵר לה מצוייה הרפת (גוֹשָׁלָה), שם גרות הפרות של האשרם. דרומית לרפת ממוקמים חדרי השירותים לגברים ולנשים.
גוֹשָׁלָה: הרפת של האשרם, המספקת מוצרי חלב לצורכי האשרם.
וֶדָה פָּטָסָלָה: בית ספר ליָאג’וּר וֶדָה, שבו תלמידי הוֶדוֹת לומדים למלא את ייעודם המסורתי.
חדר הנירְוָאנה
חדר הנירוָאנה הקטן, הממוקם ממזרח לאולם החדש ומצפון למשרד, הוא החדר שבו בילה שרי מהארישי את ימיו האחרונים עלי אדמות ולכן הוא מקום אליו מתייחסים בהערצה מיוחדת. הוא נשמר בדיוק כפי שהיה בחייו. מדרום לנקודה מקודשת זו וממול למקדש האֵם מצוי מקדש קטן שהוקם מעל קברו של שְׁרי נִירַנְגָ’נָאנַנְדָה סוואמי, אחיו הצעיר של המהארישי ומנהל האשרם כל ימי חייו. מטע נאה של עצי קוקוס נטוע ממזרח למקדש הזה ולחדר הנירוָאנה.
חדרי אורחים
מאז פטירתו של שרי מהארישי נבנו חדרי אירוח רבים בשטח האשרם ומסביבו. חדרי אורחים וביתנים נוספים נבנו ממערב לפָּלִי טִירְתְהַם (מאגר המים המשיק לאשרם מדרום), באזור שבימים הראשונים היווה חלק מפָּלָקוֹטוּ, שטח מיוער שבו נהג המהארישי לטייל. כל החדרים נקיים ופשוטים ובהם מיטה, שירותים ומקלחת, מאוורר תקרה ורשתות בחלונות ובדלתות. על מנת לשמר את החוויה השקטה והאינטימית של ביקור בשרי רמנה אשרם החליטה ההנהלה שלא לבנות עוד בתחומי האשרם. תחת זאת הקים האשרם בתי אירוח מחוץ לשטחו, במרחק הליכה מן האשרם.
מרפאה: עזרה רפואית ניתנת בחינם לאורחי האשרם ולתושבים המקומיים.
חנות ספרים: כאן ניתן לרכוש ספרים על ומאת שרי רמנה, בהם יצירות מקור, ביוגרפיות, ספרי פרשנות וספרי זכרונות במגוון שפות. כמו כן אפשר לרכוש תמונות, מזכרות, תקליטורי אודיו, וידיאו ודי.וי.די, וכן את Mountain Path (“נתיב ההר”), רבעון בהוצאת האשרם, המופץ גם בעולם. החנות פתוחה מדי יום בין השעות 07:30 – 11:00, 14:30 – 18:30.
ספריית שרי רמנה
בספרייה, הממוקמת בתחום האשרם, יש אוסף נרחב של ספרים בנושאים רוחניים במגוון שפות. פתוחה מ־8 עד 11 בבוקר ומ־2 עד 5 אחר הצהריים. המבקרים מוזמנים לעיין. על מנת לשאול ספרים יש צורך בכרטיס חבר.
סקנדה אשרם: המנזר היפה הבנוי בצל עצים על ההר, המשקיף על המקדש הגדול בעיר, הוא המקום שבו התגורר בהגוואן מ־1916 עד 1922.
מערת וִירוּפַּאקְשָׁה: צורתה צורת האוֹם המקודש והיא מכילה את קברו של הקדוש וירוּפּאקשה. בהגוואן שרי רמנה התגורר כאן מ־1899 עד 1916. מערת וירופאקשה וסקנדה אשרם הם אתרים היסטוריים המטופחים ונשמרים בידי שרי רמנה אשרם לתועלת המבקרים. הם פתוחים מדי יום בין השעות 08:00 ועד 16:00.